סיימה לימודי הדוקטורט במחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת הארווארד שם היא התמקדה בספרות גרמנית, צרפתית ואנגלית מסוף המאה השמונה עשרה ועד אמצע המאה העשרים. מלמדת וחוקרת על קו הגבול שבין ספרות ופילוסופיה ובעלת עניין רב גם בתרבות ויזואלית וקולנוע.

מחקרה והוראתה כולם מכוונים אל הנסיון להבין ולהגדיר פשרו של חופש אסתטי כפי שהוא מתאפשר בתוך מרחבי השיח המשפטי, הפוליטי והמדעי. החופש הזה הוא בעבורה ההרפתקאה של הסוביקט במודרנה ועל פשרה היא מנסה לעמוד.

תמר כותבת על מרגלים, על מסעות וגילויים, על תרגום וגלות. לפני שובה ארצה לימדתי במוסדות שונים בארצות הברית, באירופה ובטורקיה.

ד"ר טליה אריאב עוסקת במחקר ותרגום של עולמות ספרותיים מתת היבשת ההודית, בדגש על מסורות קדם מודרניות בסנסקריט ובטמילית.  כתבה את עבודת הדוקטורט שלה במחלקה ללימודי דרום אסיה באוניברסיטת שיקגו ומלמדת בחוג לספרות כללית והשוואתית מ-2024. חוויית המפגש עם הקשרים אמנותיים רחוקים וזרים היא כוח מניע בעבודתה. מפגש זה, על החיבורים והצרימות שהוא מזמן, מביא אותה לבחון היבטים אתיים ופוליטיים של זהות, מגדר, ומעשה הכתיבה עצמו.

מטעמים דומים, טליה מתעניינת גם בסיפורי ההתקבלות והפרשנות של יצירות קדם מודרניות לאורך זמן ובמקומות שונים. בחינה כזו מזמינה שיחה רב ממדית בין תפיסות עולם אסתטיות ואתיות שונות, ובכללן הזווית העכשווית והאקדמית בה היא עצמה נטועה. 

טליה כתבה מאמרים העוסקים בין היתר בתפיסת העצמי, בתפיסות מגדריות, ובעולמות לשוניים-אסתטיים ביצירות סנסקריטיות מהמאה השבע עשרה והשמונה עשרה, כמו גם בהקשרים ההיסטוריים והפוליטיים בהם הן נכתבו. בימים אלו היא עובדת על ספר המתחקה אחר כתיבה אינטימית-קוסמופוליטית של מילייה משוררים משפיע אך נשכח מלב שפעל במאה השבע עשרה והשמונה עשרה בדרום תת היבשת, ועל פרויקט נוסף, אודות רב-משלביות בספרות פרפורמטיבית בסנסקריט של המאה השמונה עשרה. טליה מלמדת בין היתר את הקורסים: 'יצירות מופת בספרות עולם א',' 'כיצד להשוות?' (החל מתשפ"ו) וקורסים מתחלפים העוסקים בספרות קלאסית ומודרנית מתת היבשת ההודית, המבקשים לבחון וליצור מפגשים בין עולמות, תיאוריות ספרותיות, ותפיסות עולם שונות. 

בעל תואר ראשון בלימודים קלאסיים מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני ושלישי מאוניבסיטת ז'נבה שבשוייץ (לימודים רוסיים וספרות השוואתית). לימד בז'נבה, בארה"ב (אוניברסיטת פן סטייט) וברוסיה (אוניברסיטת סנט-פטרבורג). תחומי התעניינותו ומחקרו: שירה עברית ואירופית, היסטוריה ופרקטיקה של אמנות התרגום, תולדות הלשון העברית. פרסם מאמרים ההעוסקים רובם ככולם בשירה ובתרגום וכן ספרי מחקר, ספרי תרגומים משירת אירופה וערך אנתולוגיות שירה. זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגום ובפרס ע"ש אליעזר בן-יהודה ללשון העברית. חבר האקדמיה ללשון.

מספריו: "שירת הכוכבים" אנתולוגיה של שירה צרפתית מן הרנסאנס ("כרמל" 1996), "אובידיוס: שירי העצבת" ("הקבוץ המאוחד", 2000), "ספר תהלים בשירה הרוסית – היסטוריה" (באנגלית, 2001), "בארוקו – משירת אירופה במאה ה-17" ("כרמל", 2012), "אפיגרמות כך ואחרת" ("חרגול", 2016).

פרט לחוג לספרות כללית והשוואתית, צחי מלמד גם בחוג לספרות אנגלית. מחקריו עוסקים בפילוסופיה של הספרות, בעיקר בזיקה לספרות שכנכתבה ברנסנס האנגלי.

הוא כתב ספרים העוסקים ביחסי הגומלין שבין שקספיר לפילוסופיה, באתיקה ובעלי חיים, ובפילוסופיה של התאטרון, ערך אסופת מאמרים על "המלט" ופילוסופיה וכתב פרשנות פילוסופית ל"גן העדן האבוד" של מילטון.
היום הוא עוסק בקשרים בין ספרות עכשווית לכלכלה ניאו-ליברלית, וגם כותב בלוג ספרותי.

פרופ' גור זק הוא מרצה בחוגים לספרות כללית והשוואתית וללימודים רומאניים וראש המכון לספרויות.
מחקריו עוסקים בעיקר בספרות האיטלקית והלטינית של ימי הביניים והרנסנס, תוך דגש על יצירתם של "שלושת הכתרים" של הספרות האיטלקית: דנטה אליגיירי, פרנצ'סקו פטררקה וג'ובאני בוקאצ'ו.

הוא מתעניין במיוחד באופן בו תפסו יוצרי ימי הביניים והרנסנס את התפקיד האתי, הקיומי והרוחני של קריאת וכתיבת ספרות, ובהיקשים שניתן להסיק מכך לגבי חשיבותה של הספרות לימינו אנו. בנוסף הוא עוסק בתיאוריות של אפקטים ובהיסטוריה של הרגשות ובאופן בו שימשה הספרות כאמצעי לעיצוב רגשות כחמלה, קנאה, זעם וסליחה במעבר מימי הביניים אל ראשית העידן המודרני. בין פרסומיו נכללים הספרים ההומניזם הפטררקי והדאגה לעצמי (קיימברידג'), בוקאצ'ו ונחמת הספרות (המכון האפיפיורי טורונטו), הקבצים נודד לזמנים אחרים: פרנצ'סקו פטררקה – מבחר כתבים (מאגנס), ותשוקות פטררקיות: אפקטים וקהילה ברנסנס העולמי (ברלין), ושורה ארוכה של מאמרים ופרקים על ספרות ימי הביניים והרנסנס. בין הקורסים שגור מלמד: יצירות מופת בספרות העולם, אוטוביוגרפיות בתרבות המערב, כתיבה ומגדר ברנסנס האיטלקי, הומניזם ופוסט הומניזם בספרות הרנסנס, פילולוגיה של רגשות: בין ספרות להיסטוריה, וקריאה ב"קומדיה האלוהית" של דנטה.

סטודנטית למוסמך בחוג לספרות כללית והשוואתית. מתעניינת בסוגיות של שפה, גוף ומגדר.

תלמיד מוסמך בחוג לספרות כללית והשוואתית.

סטודנט לתואר מוסמך בחוג לספרות גרמנית. מתעניין בחיבור בין ספרות לבין פילוסופיה, ובפרט בקשר בין כתיבה ספרותית לבין שיגעון.

סטודנטית למוסמך בחוג לספרות כללית והשוואתית. מלגאית בתכנית מנדל לתלמידי מוסמך מצטיינים במדעי הרוח.

תלמידת מוסמך בחוג לספרות כללית והשוואתית ומלגאית בתכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים בבית ספר מנדל.

חוקרת ספרות ותרבות. מרצה בכירה בחוג לספרות כללית והשוואתית ובתכנית ללימודי תרבות. למדה פילוסופיה וספרות באוניברסיטאות מינכן, ברלין, וירושלים, ויסדה בשנת 2000, עם הצטרפותה לסגל האוניברסיטה העברית, את התכנית ללימודי תרבות, תכנית מוסמך מצטיינים לחקר רב-תחומי של התרבות. חברה בהקמת וניהול מסגרות מחקר קולקטיבי מתקדם (2005 מכון ללימודים מתקדמים על יחסי ספרות-אתנוגרפיה, מאז 2012, מרכז ה-ICORE "דעת המקום", על סוגיות של מרחב וספרות, ולאחרונה, "מעבדת תרבות ירושלים," פלטפורמה למחקר ולימוד טרנספורמטיבי). שמשה כמרצה וחוקרת אורחת באוניברסיטאות פריס, ברלין, לייפציג, ופרינסטון.

תחומי המחקר, הפרסום, וההוראה שלה כוללים תיאוריות ופרקטיקות ביקורתיות של ייצוג במודרנה המוקדמת והמאוחרת, תיאוריות מתקדמות של הספרות והתרבות, הפואטיקה של haunting בספרויות והגויות של המודרנה המאוחרת, ספרויות של אזורי מגע (לשוני, פיזי, תרבותי), וספרות בת זמננו. 

בעל תואר ראשון בתורת הספרות הכללית ובפילוסופיה ותואר שני בתורת הספרות הכללית מאוניברסיטת תל אביב, ותואר ד"ר בספרות השוואתית מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. תחומי המחקר והפרסום שלו כוללים, בין היתר, תיאוריה של ז'אנרים ספרותיים, דימוי פואטי בשירה, גלגולי דמויות מקראיות בספרות המודרנית, דיאלוגים עם יצירות מופת והיווצרות הקנון הספרותי. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בקבצים ובכתבי עת מקצועיים. ספרו מחלפות שמשון: גלגולי דמותו של שמשון המקראי זכה בפרס בהט הראשון לספרי עיון. כתב אחרית דבר לתרגומים לעברית של מספר יצירות מופת מן הספרות האנגלית של המאה השמונה-עשרה (רובינזון קרוזו של דפו, ועוד). שימש כמרצה אורח באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת שיקאגו, אוניברסיטת קולומביה, ובי"ס ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז.

אילנה פרדס היא בעלת קתדרה ע"ש קתרין קורנל ומכהנת כראשת המרכז ללימודי הספרות.

היא קיבלה את תואר הדוקטור מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי בשנת 1990. בשנים 1990-‏1992 היא לימדה באוניברסיטת פרינסטון וכן הייתה מרצה אורחת באוניברסיטת קליפורניה ובהרווארד. בשנים 2008-‏2011 היא הייתה עמיתה בכירה במנדל סכוליון באוניברסיטה העברית. תחומי מחקרה העיקריים: תנ"ך, ספרות ותרבות, אסתטיקה והרמנויטיקה, מגדר.

בין פרסומיה:

Countertraditions in the Bible: A Feminist Approach (Harvard University Press, 1992)

ובתרגום עברי: הבריאה לפי חוה, הקיבוץ המאוחד 1996

The Biography of Ancient Israel: National Narratives in the Bible (University of California, 2000)

Melville's Bibles (University of California, 2008)     

Agnon’s Moonstruck Lovers (Samuel and Althea Stroum Lectures in Jewish Studies, University of Washington Press, (University of California Press, 2013)

ובתרגום עברי: אוהבים מוכי ירח: שיר השירים בתרבות הישראלית, מוסד ביאליק, 2015.

 The Song of Songs: A Biography (Princeton University Press, 2019)

Ruth: A Migrant’s Tale (Yale University Press, 2022)